מוציא לאור: כנרת זמורה דביר
שנת הוצאה: 2022
סוגה: פרוזה
מס' עמודים: 224
ענבר שולחת מייל לאלישע, גבר שהחליפה איתו מילים ספורות לפני כמה שנים, מול ציור של אגון שילה ביריד אומנות בניו-יורק. למרות שנראה שאין סיבה חזקה מאחורי שליחת המייל, בסופו נמצאת בקשה לאלישע, אשר עונה למייל אך לא על הבקשה. בין השניים מתפתחת התכתבות ארוכה על מגוון נושאים – מאומנות, מוזיקה וקריאה ועד נושאים אישיים עמוקים ומורכבים.
הספר כולו מורכב מחלופת מיילים בין ענבר ואלישע – ודרכם אנחנו לומדים גם על הדברים העוברים עליהם ביום-יום, וגם על הרקע שלהם בעבר. את ענבר אנחנו לומדים להכיר הרבה יותר לעומק, כי היא חושפת ומספרת בצורה חופשית בזמן שאלישע חושף בעיקר מה שנשאל על עליו, וגם זה לא תמיד. כל אחד מהם הוא דמות עגולה, והאנשים הסובבים אותם עליהם הם מספרים נשארים יחסית שטוחים.
העבר שענבר מספרת עליו חושף סיפור התגברות קשה. ההשפעות של מה שעברה בקיץ הספציפי עליו היא מספרת נמצאות איתה עד היום, כאשר היא כבר אישה בוגרת. הוא הוביל למנהג המוזר של מעבר דירה בכל שנה מחדש, ולהמעטת קשרים חברתיים עם העולם שסביבה. בקשר שלה עם אלישע היא מנסה להבין כיצד להתנהג בצורה אחרת – למרות שלא ברור האם דווקא מה שהיא מנסה ללמוד הוא מה שיעזור לה.
"כשג'ירפה הופכת למגדל אייפל" מלא ברפרנסים תרבותיים, סיפורים מעניינים על יצירות מסוגים שונים ועל האנשים שעומדים מאחוריהם. בתור מישהי שפחות מחוברת לעולם הזה, יצא לי לזלוג כמה פעמים מהקריאה אל הטלפון ולחפש על אמן, יצירה או ספר מסוים בגוגל, כי המידע עליו בספר היה מעניין ומיוחד. אם העולם הזה הוא חלק מכם אני מאמינה שתמצאו עוד רובד מעניין בספר, ואם לא – יכול להיות שתלמדו דברים חדשים, כמוני 🙂
למרות הסיפור המורכב שמופיע בספר, בחלק מהזמן התחושה שלי הייתה שהוא מעט איטי מדי. הקריאה שלי הייתה שוטפת ובקצב רגיל, אך לתחושתי יהיו קוראים שיחפשו יותר התרחשויות. הספר מגיע לשיאו ממש בדפים האחרונים, ואני קראתי אותם פעמיים ברצף וחזרתי אליהם שוב למחרת. בעיני הם כתובים נפלא ומסכמים את הספר מעולה.
טריגרים ורגישויות – פגיעה מינית והפלות מופיעים בספר, בשניהם אין תיאורים וירידה לפרטים, אבל הנושאים שם.
לסיכום, נהנתי לקרוא את "כשג'ירפה הופכת למגדל אייפל". הוא ספר פרוזה קצת אחר – מורכב כולו מהתכתבות מיילים, מחובר לעולם התרבות, וסופו הוא שיא כתוב היטב.
הקוראת בספרים 